פועלים לזיהוי האתגרים המאיימים על יציבותה של הדמוקרטיה בישראל, לפיתוח מנגנונים אפקטיביים לחיזוק אמון הציבור במוסדות השלטון, ולקידום פתרונות חדשניים המבוססים על מחקר מעמיק תוך היזון חוזר ושיתוף פעולה הדוק עם החברה האזרחית.
בכל דמוקרטיה קיים מתח בין הצורך בצבא חזק ויעיל להגנה על המדינה לבין החשש מהשפעתו על השלטון האזרחי. האיום הקיצוני ביותר הוא הפיכה צבאית, אך קיימים גם איומים אחרים, כמו סירוב הצבא למלא הוראות או השפעתו על סדר היום הלאומי בדרכים עקיפות.
מחקרים השוואתיים מראים כי למדינת הרווחה תפקיד משמעותי ביצירת אמון מוסדי וחברתי ושימורו. ניהול ממשלתי חסר פניות ויעיל מאפשר לאזרחים לבטוח בכך שיטופלו באופן הוגן ושהמערכת לא תנוצל לטובת אינטרסים מיוחדים.
קיום תהליך של בחירות הוגנות דורש הסכמה רחבה על כמה הנחות יסוד, ביניהן אמון במוסדות, שוק תקשורת פתוח ועוד. עד השנים האחרונות איש כמעט לא ערער עליהן, אבל שורה של גורמים, ובראשם עליית מנהיגים פופוליסטים־סמכותניים, הולכת ורומסת אותן. על כרסומו של המובן מאליו הדמוקרטי
חוק הגיוס מציג לא רק ויכוח על מספרי המתגייסים, אלא מבנה יחסים שבו המדינה מוסרת את האחריות על שירות החובה להנהגה קהילתית חרדית לא נבחרת – מה שמעמיק תלות ופוגע באזרחות ישירה ושוויונית
